חפש בבלוג זה

יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

יחד וכל אחד לחוד – התנסות בסביבת ויקי

שיתוף הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו. מצבים הפוכים לשיתוף יכולים להיות פעילות בלתי-תלויה, תחרות, טפילות ומצב בו ישות אחת נהנית מפעולתה של השניה ואילו השניה אינה נהנית ואינה סובלת "שיתוף" תלוי במספר מאפיינים: התחום המשותף, השותפים ויחסי הגומלין ביניהם. (ויקיפדיה).

בקורס שילוב טכנולוגיות של ד"ר חגית מישר טל התבקשנו למשימה של שיתופיות. יצירת דף ויקי משותף. המשימה הועלתה למודל (moodle) הקורס עם ההנחיות שכללו חלוקה עצמאית לקבוצות, מה התוצר המצופה וכיצד נמדד על פיו - ציון אישי וציון קבוצתי. המשימה שלי ושל חברותי לקבוצה היתה יתרונות וחסרונות Moocs מהיבט האוניברסיטאות

מההתנסות שלי במשימת הויקי, אחד החסרנות לטעמי זה שאמנם הסביבה מאפשרת עבודה שיתופית נהדרת אבל לא מתאפשר חיבור ותקשורת אפטימליים בין המשתתפים. כלומר, לא ניתן לקיים דיון. אין קשר ישיר, כל אחד עובד לבד ומעלה את החלק שלו לדף הויקי. בנוסף, ההנחיות בדבר ציון אישי, מלבד הציון הקבוצתי, מעלות את התחרותיות וחברי הקבוצה נדרשים לרגישות חברתית גבוהה במשימה מסוג זה. מאחר שהויקי לא איפשר תקשורת בין אישית, והרי יצוריים חברתיים אנחנו, חברי הקבוצה ואני פעלנו מעט אחרת – יצרנו קשר סינכרוני בין חברי הקבוצה דרך הנגאאוט ודף גוגל דוקס אליו הועלו החומרים ועליו נערכו השינויים. קיבלנו החלטות משותפות תוך דיונים על התוכן ורק אחרי חלוקת העבודה החומרים הועלו לדף הויקי. באופן זה כל חברי הקבוצה היו שותפים לכל התכנים שהועלו ולא נוצרו מתחים בין חברי הקבוצה (כפי שקרה בקבוצות אחרות). הקשר האישי היה מאוד משמעותי לנו וכולם הרגישו חלק מהקבוצה ואחריות על התוצר. אלמנט התחרותיות נעלם, נמנעה טפילות ועבדנו בשיתופיות מלאה. אין ספק שבשל העובדה שעסקנו באופן פעיל בבנייה, בכתיבה ובעריכה של התכנים התוצר הסופי היה איכותי והלמידה היתה משמעותית. 

משימת הויקי בה לקחתי חלק הציפה אצלי כמה נקודות למחשבה.
כיצד המורה יכול ליצור מצב שבו אין טפילות ואין תחרותיות בין חברי הקבוצה. האם תחרותיות היא אינה בהכרח תופעת לוואי של משימה שיתופית והאם היא רצויה או לא. כשמורה מנסה ליצור משימה שיתופית מה הוא מנסה להשיג? מה מטרת הפעילות השיתופית? האם התוצר חשוב או יחסי הגומלין בין המשתתפים? מהו תפקיד המורה בתהליך?

בשיעור שאחרי המשימה וכמענה לתהיות שלי הציגה ד"ר מישר טל את הכלים שעומדים לרשות המורים כדי ליצור איזון בין מעורבות והשתתפות לבין תחרות:
הגדרת כללים והתנהגות מצופה; שלבים וזמנים בעבודה; משוב ביניים; חלוקת תפקידים; מחוון.
למידה שיתופית מעבירה את האחריות ללומד והרעיון הוא לייצר עצמאות של התלמידים ולא תלות במורה או בחברי הקבוצה. כדי להפוך את הלמידה לאפקטיבית יש לפרק את המשימה לשלבים עם הגדרת זמנים ומשוב ביניים, על מנת למנוע דחיינות וליצור אחריות ומצד שני למנוע תחרות בין חברי הקבוצה. בדרך זו גם על המורה יפחת העומס. הגדרת המשימה והכללים של הפעילות יחד עם חלוקת התפקידים תיצור בסיס ברור לפעילות המצופה מהתלמידים.
מהם הקריטריונים להערכה במחוון כך שהלמידה תהיה שיתופית פרודוקטיבית ומוטיבציונית ותמנע את התופעות השליליות? ד"ר מישר טל מציעה ליצור איזון בין: פרמטרים כמותיים/איכותיים; תוצר רצוי/תהליך רצוי; קבוצה/רמה אישית; מינימום/מקסימום. הקריטריונים צריכים לעסוק באיכות הערך הסופי, מהלך הדיון ומספר התרומות של המשתתף.
קריטריון
תוצר/תהליך
אישי/קבוצתי
איכותי/כמותי
איכות הערך הסופי
תוצר
קבוצתי
איכותי
מהלך הדיון
תהליך
קבוצתי
איכותי
מספר התרומות של המשתתף
תהליך
אישי
כמותי


לדעתי, אין ספק שסביבת ויקי מתאימה ונוחה לעבודה כאשר מדובר בקבוצה גדולה מאוד של אנשים כדוגמת ויקיפדיה. כמו כן, איכות התוכן גבוהה יותר כאשר עובדים בסביבה זו - חוכמת ההמונים. בנוסף, למידה בסביבת ויקי היא מטלה המצריכה בסיס חזק בהבנה של יחסים חברתיים בין הלומדים ומיומנויות גבוהות של למידה ואינטראקציה בין תלמידים. אני מאמינה ששימוש בסביבת ויקי במסגרת בית ספר צריך להיות כחלק מתהליך כללי של הטמעת למידה שיתופית ואקלים חברתי. תחילה יש ללמד את התלמידים כללי שיח וכבוד כלפי עמדות האחר ולהתחיל מהתנסות בכלים שיתופיים אחרים, המאפשרים שיח ואינטראקציה ורק אחרי שהבסיס הוקנה לעבוד בסביבה כמו ויקי.

מקורות:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה