חפש בבלוג זה

יום רביעי, 8 במאי 2013

"חדשנות, תקשוב, מנהיגות... מחשבים מסלול חדש?" כנס תקשוב מחוז ת"א 2013

את היום הראשון של חופשת הפסח ביליתי בכנס תקשוב מחוז תל אביב. הכנס בהשתתפות בכירים מתחום התקשוב במשרד החינוך ועירית תל אביב, נתן במה ליוזמות של מורים בתחום התקשוב. הוצגו פוסטרים והרצאות של מורים על יוזמות מתוקשבות שהפעילו בבתי הספר. גם אני זכיתי להציג את היוזמה שלי במסגרת עבודתי כמורה במרכז החינוכי גהה.
ההרצאה המרכזית של Simon Breakspear (מומחה בעל שם עולמי ומוביל בתחום ההוראה והחדשנות בחינוך) עסקה בחדשנות ללמידה. ברייקספיר הציג את הצרכים שהמאה ה-21 מאפשרת, ואת הדרישה הגדולה לשינוי והתאמת מערכת החינוך. סקר מגמות חדשניות בתהליכי למידה, הציג שאלות כמו "כיצד יכולים אנשי חינוך, העומדים בחזית, לקדם ולטפח גישות חדשניות אשר יבטיחו איכות גבוהה ולמידה שיוויונית". בסיומה של ההרצאה נערך סקר סלולארי שבדק "באיזו מילה הייתם מתארים את החדשנות בהוראה". בין התשובות התקבלו המילים: יצירתיות, מוטיבציה, אתגר, שיתוף ועוד. בסיומו של יום היתה לי תחושה שמערכת החינוך אינה משתרכת מאחור. עולם התקשוב מפעפע בשטח, כאיים של חדשנות.

חדשנות רדיקלית ללמידה / 
Simon Breakspear 
סביבת ההוראה, הכיתה והטכנולוגיה העומדת לרשות ההוראה השתנו, אבל המורה נשאר כמו שהוא. מהו עתיד הלמידה? האם צריך להמציא חדשנות כדי להיות חדשניים? יש להיות רחב אופקים ובעלי פתיחות חשיבה, לעודד רעיונות רחבים, לקחת סיכונים ולהיות סקרניים ויצירתיים.
התפקיד של מורה שמלמד היום את הילדים הצעירים הוא להכין אותם לעתיד. בעבר לא היו מנועי חיפוש,GPS, E-books,
סקייפ וכו' וכל נהג מונית לונדוני ידע את מפת הכבישים לנסיעה בעיר, אבל היום הנהגים המהגרים בלונדון לא צריכים לדעת את הדרכים, הם רק צריכים לדעת להפעיל GPS. העולם משתנה במהירות, כיום יש לרכוש מיומנויות חדשות המתאימות לעולם המשתנה. 
איזה מיומנויות נדרשות במאה ה- 21? איך מכינים את התלמידים לעתיד?
כישורי המאה ה- 21 הנדרשים הם בשלושה מימדים: קוגניטיבי Cognitive
, בינאישי Interpersonal ושיתופי Interpersonal. יש לאפשר לצעירים לפתח יכולות של עקשנות והתמדה (Tenacity and Perseverance ).
מורה צריך לאפשר לתלמיד להיות מעורב בלמידה. יש למצוא דרכים יצירתיות וחדשניות לעורר מוטיבציה ללמידה אצל הלומד. הפוטנציאל נמצא בטכנולוגיה השיתופית.
החדשנות היא מקומית ועדיין לא כללית במערכת החינוך. הגיע הזמן שמורים יפסיקו לחשוב על האמצעים אלא על שינוי מודל ההוראה והלמידה. להיות יצירתיים, חדשניים ולא מעתיקי מתכונים. לשלב פדגוגיה וטכנולוגיה בהוראה ובלמידה. המורים הם הפתרון לשינוי ומובילי החינוך צריכים לאפשר זאת.
Breakspear מציע 4 אסטרטגיות בחדשנות חינוכית:
What is your learning design question?
לשאול ולחקור אחר הטוב ביותר.  לחשוב בגדול.  החידושים וההמצאות הטכנולוגיות שישראל פיתחה ושיווקה בעולם צריכים להיות בשימוש כאן, בישראל, במערכת החינוך.
Design for deep learning
הטכנולוגיה היא לא המפתח, אלא הלמידה והפדגוגיה. יש להעמיד במרכז את ההוראה והלמידה ואת היחסים ביניהם. התלמידים כמנהיגי הלמידה והמורים כמפעילי הלמידה, והטכנולוגיה משמשת כמאיץ.
Re-frame failure
הדרך הטובה ביותר היא ללמוד ולעשות טעויות. כדי לחוות הצלחה הדרך עוברת לעיתים בכישלון. הפדגוגיה העכשווית עובדת טוב אבל הפדגוגיה החדשנית עובדת הרבה יותר טוב.
Embrace rapid prototyping
תל אביב יכולה להיות עמק הסיליקון של החינוך הטכנולוגי החדשני. יש להציע לחברות הייטק הזדמנויות לעבוד עם בתי הספר.

הרצאה של  Simon Breakspear בנושא.


הכנס התקיים בהשתתפות: הגב' חיה שיטאי, מנהלת מחוז תל-אביב במשרד החינוך. הגב' דפנה לב, מנהלת מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל-אביב- יפו. דר' עופר רימון, מנהל מינהל המדע והטכנולוגיה. מר רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך. מר משה לייבה, ממונה על התקשוב, מחוז תל אביב, משרד החינוך.
מנהיגות בעולם מתוקשב - מפאנל הסיום
חיה שיטאי – בעולם מתוקשב חשוב להיות פרואקטיבי ולא ריאקטיבי. מנהיג נבון יעודד את האחרים לנסות ולטעות להתקדם ולא להסס להעיז, בד בבד לשלב ערכים וחינוך חברתי. האמצעים הטכנולוגיים הם לא המטרה אלא האמצעי. תפקיד המורה משתנה, המורה צריך להפוך למנחה ומתווך ולא למקור הידע. לאפשר ללומד עבודת צוות, ייצור ידע ועבודה שיתופית. המורה צריך להיות חדשני, גמיש ופתוח. החידושים האמיתיים צומחים בקרב האנשים בשטח ומובילי המערכת צריכים לאפשר את זה ולהעצים את זה – יצירתיות משמרת. יחד עם זאת לבדוק שיש לתלמידים את הידע. ככל שנסמוך יותר וניתן יותר אוטונומיה יצמחו דברים נפלאים.
ד"ר עופר רימון –אנשי החינוך צריכים לאפשר לתלמידים להיות הלומד העצמאי בעל היכולת לקחת נושא וללמוד אותו ולהתחבר אל קולגות רלבנטיות.
ד"ר אלונה פורקוש ברוך – מנהיגות היא יוזמות של אנשים מעיזים. המערכת ברמת המקרו לא יכולה להיות חדשנית באופן תמידי. יש לאפשר לחלומות וליוזמות מהשטח לקרות.

בהקשר לדברים אלו של ד"ר פורקוש ברוך אני מבקשת להתייחס לנושא "איי חדשנות" , מושג אשר אליו נחשפתי במסגרת לימודי בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי של ד"ר גילה לוי עצמון.
במאמרם, 
מודל איי חדשנות מציינים אבידב-אונגר ועשת-אלקלעי (2012), שהחדשנות מקיפה רק חלק קטן מהחברים הלומדים והמלמדים בארגון, מקור הידע נמצא בתוך בית-הספר בקרב היוזמים את השינוי ונובע מצרכים מקומיים בית ספריים.
"הצורך הוא אבי ההמצאה", כך טבע אפלטון. חדשנות ויצירתיות היא צורך והכרח, היא המובילה להצלחה, להתפתחות והתקדמות החברה והפרט. לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של תהליך ממושך שכולל אנשים רבים. 
רוב ההמצאות מגיעות מתוך צורך קונקרטי. גם החדשנות בתחום התקשוב עולה מתוך צורך. מתוך הצורך עולה הפתרון. ומנקודת מבטי כמורה - מתוך הצורך של התלמיד, אני כמורה מתאימה את הפדגוגיה תוך שילוב הטכנולוגיה כדי לאפשר למידה.
הכנס איפשר ונתן במה להצגת היוזמות מה שנותר הוא ללכת צעד נוסף ולעודד הפצת יוזמות אלו בקרב בתי ספר נוספים. כך, "המשוגעים לדבר" יוכלו להמשיך לעסוק בתקשוב והפצתו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה