חפש בבלוג זה

יום שלישי, 21 במאי 2013

סוד ההנעה להנאה במשחקי מחשב


 מאז ומתמיד משחקי מחשב היו חלק מאורח החיים בבית. בעלי  עוסק בפיתוח משחקי מחשב כבר 25 שנה וילדינו משחקים בהם. במקרה שלנו הסנדלר לא הולך יחף. שמות משחקים כמו  Saints row, Mine craft, DC universe,  ועוד נשמעים בין חדרי הבית בקרב הילדים. כשאני מתבוננת בילדים שלי משחקים במחשב – אצבעותיהם מקישות בזריזות על מקשי המקלדת, תוך כדי שהם מחוברים בסקייפ ומצלמה, משוחחים עם חבריהם למשחק ומנהלים שיחות כאילו היו אחד ליד השני. אינני יכולה שלא לתהות מה מניע אותם לשחק במשחקי המחשב המסוימים שהם בוחרים לשחק בהם? איך מכל ההיצע הרב שיש, הם בוחרים במה לשחק? מה במשחק מניע אותם להנאה?

במסגרת הקורס משחקי רשת בהנחיית צביה אלגלי, נחשפתי למושג 
Flow  (חווית זרימה) שפיתח Mihaly Csikszentmihalyi , פרופ' לפסיכולוגיה חיובית וחוקר בתחום האושר.
זרימה היא חוויה סובייקטיבית של קשב גבוה אך לא מאומץ, הנאה ומודעות עצמית נמוכה אשר יכולה להתרחש
במשך ביצוע פעיל של משימה מאתגרת.
בספרו זרימה - הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית, צ'יקזנטמיהלי טוען שחווית הזרימה היא חוויה מיטבית של הנעה פנימית בה האדם שקוע במעשיו, עד כדי ביטול צרכים כמו זמן ואגו. כמו כן, הפעילויות המהנות ביותר דורשות מאמץ, אבל ברגע שהפעילות מתחילה לספק משוב לכישוריו של האדם, זה בדרך כלל מתגמל באופן מהותי והאדם חווה הנאה.
  חוויית זרימה מתקיימת אצל האדם כאשר המטרות והחוקים ברורים, קיים משוב מיידי, איזון בין דרגת האתגר במשימה לדרגת הכישורים, הרגשה של יכולת להיות בשליטה ומיזוג של הפעולה עם מודעות. ההנאה מופיעה בגבול בין השעמום והחרדה- כאשר האתגרים מאוזנים עם יכולתו של האדם לפעול. זו כנראה התשובה לשאלה שהעלתי – מה מושך לשחק במשחק מחשב כזה או אחר.
אולם לדעתי סוד ההנאה מהמשחק הוא גם תלוי אישיות ואופי האדם המשחק, מה שמניע אותו וגורם לו לפעול. לאנשים שונים יכולות להיות חוויות משחק שונות.
אז מה מניע את הילד הפרטי שלי לשחק במשחק המסוים?
כדי לנסות לענות על שאלה זאת נתתי לבני בן ה-13 למלא את שאלון 
Bartle Test of Gamer Psychology שמנתח את אישיות השחקן במשחקי רשת מרובי משתתפים (MMORPG). התוצאות ניתנות באחוזים לפי מאפיינים; חברותי, הישגי, חקרני, אלים. הפרופיל של בני הראה שאופי השחקן שלו הוא חברותי, כאשר המוטו שלו הוא "No friend undiscovered". שחקנים בעלי אופי כזה מונעים לא על ידי מה שהם עושים, אלא את מי הם מכירים. שחקנים עם ציונים גבוהים באופי חברותי (Socializer) נהנים מהאינטראקציה עם אנשים אחרים וייצרו קשרים ופתרונות משותפים לאתגרים בתוך העולם הווירטואלי.

זה כנראה אחד ממרכיבי ההנאה שמאפשר לבני הנעה לשחק במשחקים בהם הוא בוחר לשחק - משחקים מרובי משתתפים בהם הוא פועל באופן חברותי עם שאר חבריו למשחק, שמביאים אותו לבטא את אופיו כשחקן, את מה שמניע אותו לפעולה.
אני לא יכולה שלא לתהות מה מניע את התלמידים שלי, מה גורם להם להנאה ואולי דרך ההבנה הזו ניתן יהיה למצוא אפיק נוסף של גיוסם להנעה ללמידה.

יום חמישי, 16 במאי 2013

פרויקט מתוקשב - אי של חדשנות?


"הדרך הטובה ביותר לתמוך בלמידה, היא לעסוק בבניית תוצר מוחשי אותו ניתן להציג לקהל",  Seymour Papert , 1991 

 האתגר עבור מוסדות חינוך הוא לספק עבור הלומדים הזדמנויות ללמידה ולפתח פדגוגיה מתאימה המקדמת את המטרות הללו (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש-ברוך, 2010).
המרכז החינוכי גהה הינו מוסד לימודי בו לומדים תלמידים מאושפזים על רקע הפרעות נפשיות, קשיי הסתגלות, דיכאון ואובדנות. הנערים והנערות זקוקים למסגרת חינוכית מאתגרת ותומכת, אשר מאפשרת העצמה מתוך נקודות החוזק של כל אחד מהתלמידים. מטרת המרכז החינוכי גהה, במרכז לבריאות הנפש היא לשלב את התלמידים בקהילה הלומדת.  כדי לממש מטרה זו יש לפעול בכמה תחומים. אתייחס מנקודת מבטי כ"חושבת תקשוב".

מה נדרש היום מהפרט הבוגר בעקבות הגלובליזציה ומהפכת הידע? מהו תפקוד יעיל ומהן המיומנויות הנדרשות? Ronald E. Anderson (2008) טען שלצורך תפקוד בחברת הידע נדרש הפרט להיות לומד בעל "מכוונות עצמית ללמידה" לאורך חייו, לשלוט במיומנויות מסדר חשיבה גבוה,  לשלוט במיומנויות מידע,  להיות עובד מיומן בסביבות טכנולוגיות עתירות מידע ולהיות בעל יכולות למידה ועבודה בצוות (מתוך מיודוסר 2010).
ומהו תפקיד בית הספר בהכנת הדור הצעיר לחיי קהילה בעולם הגלובלי?

בתי הספר הם הגורם המתווך בין הלומד לעולם העבודה ומהווים נדבך משמעותי ברכישת מיומנויות רלבנטיות להשתלבות במעגל העבודה בעידן המודרני
(Fullan&Hill,2006: Hargreaves & Goodson  ,2006:Crevola, 2006: Fullan,2000 מתוך מיודוסר וחבריו 2007).
בחזון המרכז החינוכי גהה עומדת ההכרה והצורך בחינוך ובשילוב מיומנויות המאה ה-21 לקראת השתלבות התלמיד בקהילה וכאמצעי לחיבור עם התלמידים כדי למנף אותם ללמידה ועשייה והגברת המוטיבציה.
Papert (1991) טען שהדרך הטובה ביותר לתמוך בלמידה, היא לעסוק בבניית תוצר מוחשי אותו ניתן להציג לקהל ולראות באופן ממשי, וכי באמצעות העיצוב והיצירה של התוצר המוחשי, תלמידים נעשים מעורבים יותר בלמידה וחדורי מוטיבציה (מתוך: לוין-פלד, רונן-פורמן 2010).

קוים מנחים אלו הם בבסיס הפרויקט, "נשיונל גההגרפיק",  אותו יזמתי במסגרת עבודתי כמורה במרכז החינוכי גהה. הפרויקט
משלב יישומי מחשב ובעלי חיים בפינת החי. מטרת הפרויקט שילוב כלים טכנולוגיים בפרויקט קבוצתי שיתופי תוך מתן ביטוי אישי רגשי לכל תלמיד. 
בפרויקט לקחו חלק תלמידים בגילאי 14-19 בעלי יכולות קוגניטיביות ולימודיות תקינות וקשיים רגשיים. השעורים התקיימו לסירוגין בכיתת הלימוד ובפינת החי. פינת החי מהווה סביבה מכילה מבחינה רגשית המזמנת  שאלות חקר ועניין. התלמידים צפו, צילמו ועקבו אחר בעלי החיים. בכיתת הלימוד יצגו את הידע שאספו וחקרו באמצעות רשת האינטרנט, תוך שילוב תכנים מעולמם הפנימי ושימוש בכלים טכנולוגיים – מפת חשיבה, גוגל דוקס, בלוג וסרטון. בתום הפרויקט הציגו המשתתפים לשאר חברי הכיתה  את התכנים אותם כתבו ויצרו באמצעות מפת חשיבה משותפת.
הפרויקט הוצג בכנס תקשוב מחוז לתל אביב לשנת 2013, וזכה להצטיינות. הפרויקט התאפשר הודות למנהלת המרכז החינוכי, נועה עופר, אשר מאפשרת לחלומות וליוזמות לקרות להשגת מטרות המרכז החינוכי.

בנימה אישית: בפרויקט זה בא לידי ביטוי האני מאמין שלי. השילוב בין טכנולוגיה ככלי הכרחי להשתלבות בעולם הידע באופן עצמאי ויעיל לבין יצירתיות וביטוי אישי סביב תוכן רלבנטי ומשמעותי לתלמיד.
האפשרות לצאת מהכיתה ולהיות פעיל בפינת החי הפכה את הלמידה לחווייתית ומשמעותית. השילוב בין בעלי חיים כתוכן נלמד אותנטי וקרוב לתלמידים לבין כלים מתוקשבים מגוונים היה מאתגר עבור התלמידים ועבורי,  ואפשר ביטוי יצירתי ורגשי בבלוג אישי.  הלמידה דרך כלים שיתופיים (מפת חשיבה) ובניית תוצר משותף (סרטון) יצרה דינמיקה ושיח דו כיווני, כאשר לכל תלמיד היה מקום לביטוי אישי בתהליך. 


מקורות:
לוין-פלד, ר' ורונן-פורמן, ת' (2010). למידה תוך בניית תוצר: מאפיינים, אתגרים  ודרכי התמודדות. מוט"ב כעת, גיליון מס' 6 אוחזר ב-9 בפברואר, 2013 מתוך:   http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine6/16-21.pdf 

מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2007). חדשנות חינוכית בבתי הספר משלבי תקשוב, אוניברסיטת תל-אביב.

מיודוסר.ד, נחמיאס.ר, פורקוש-ברוך.א, (2010) אוריינויות חדשות בחברת הידע. אאוריקה. אוניברסיטת תל אביב. אוחזר בתאריך 1.4.2013

יום רביעי, 8 במאי 2013

"חדשנות, תקשוב, מנהיגות... מחשבים מסלול חדש?" כנס תקשוב מחוז ת"א 2013

את היום הראשון של חופשת הפסח ביליתי בכנס תקשוב מחוז תל אביב. הכנס בהשתתפות בכירים מתחום התקשוב במשרד החינוך ועירית תל אביב, נתן במה ליוזמות של מורים בתחום התקשוב. הוצגו פוסטרים והרצאות של מורים על יוזמות מתוקשבות שהפעילו בבתי הספר. גם אני זכיתי להציג את היוזמה שלי במסגרת עבודתי כמורה במרכז החינוכי גהה.
ההרצאה המרכזית של Simon Breakspear (מומחה בעל שם עולמי ומוביל בתחום ההוראה והחדשנות בחינוך) עסקה בחדשנות ללמידה. ברייקספיר הציג את הצרכים שהמאה ה-21 מאפשרת, ואת הדרישה הגדולה לשינוי והתאמת מערכת החינוך. סקר מגמות חדשניות בתהליכי למידה, הציג שאלות כמו "כיצד יכולים אנשי חינוך, העומדים בחזית, לקדם ולטפח גישות חדשניות אשר יבטיחו איכות גבוהה ולמידה שיוויונית". בסיומה של ההרצאה נערך סקר סלולארי שבדק "באיזו מילה הייתם מתארים את החדשנות בהוראה". בין התשובות התקבלו המילים: יצירתיות, מוטיבציה, אתגר, שיתוף ועוד. בסיומו של יום היתה לי תחושה שמערכת החינוך אינה משתרכת מאחור. עולם התקשוב מפעפע בשטח, כאיים של חדשנות.

חדשנות רדיקלית ללמידה / 
Simon Breakspear 
סביבת ההוראה, הכיתה והטכנולוגיה העומדת לרשות ההוראה השתנו, אבל המורה נשאר כמו שהוא. מהו עתיד הלמידה? האם צריך להמציא חדשנות כדי להיות חדשניים? יש להיות רחב אופקים ובעלי פתיחות חשיבה, לעודד רעיונות רחבים, לקחת סיכונים ולהיות סקרניים ויצירתיים.
התפקיד של מורה שמלמד היום את הילדים הצעירים הוא להכין אותם לעתיד. בעבר לא היו מנועי חיפוש,GPS, E-books,
סקייפ וכו' וכל נהג מונית לונדוני ידע את מפת הכבישים לנסיעה בעיר, אבל היום הנהגים המהגרים בלונדון לא צריכים לדעת את הדרכים, הם רק צריכים לדעת להפעיל GPS. העולם משתנה במהירות, כיום יש לרכוש מיומנויות חדשות המתאימות לעולם המשתנה. 
איזה מיומנויות נדרשות במאה ה- 21? איך מכינים את התלמידים לעתיד?
כישורי המאה ה- 21 הנדרשים הם בשלושה מימדים: קוגניטיבי Cognitive
, בינאישי Interpersonal ושיתופי Interpersonal. יש לאפשר לצעירים לפתח יכולות של עקשנות והתמדה (Tenacity and Perseverance ).
מורה צריך לאפשר לתלמיד להיות מעורב בלמידה. יש למצוא דרכים יצירתיות וחדשניות לעורר מוטיבציה ללמידה אצל הלומד. הפוטנציאל נמצא בטכנולוגיה השיתופית.
החדשנות היא מקומית ועדיין לא כללית במערכת החינוך. הגיע הזמן שמורים יפסיקו לחשוב על האמצעים אלא על שינוי מודל ההוראה והלמידה. להיות יצירתיים, חדשניים ולא מעתיקי מתכונים. לשלב פדגוגיה וטכנולוגיה בהוראה ובלמידה. המורים הם הפתרון לשינוי ומובילי החינוך צריכים לאפשר זאת.
Breakspear מציע 4 אסטרטגיות בחדשנות חינוכית:
What is your learning design question?
לשאול ולחקור אחר הטוב ביותר.  לחשוב בגדול.  החידושים וההמצאות הטכנולוגיות שישראל פיתחה ושיווקה בעולם צריכים להיות בשימוש כאן, בישראל, במערכת החינוך.
Design for deep learning
הטכנולוגיה היא לא המפתח, אלא הלמידה והפדגוגיה. יש להעמיד במרכז את ההוראה והלמידה ואת היחסים ביניהם. התלמידים כמנהיגי הלמידה והמורים כמפעילי הלמידה, והטכנולוגיה משמשת כמאיץ.
Re-frame failure
הדרך הטובה ביותר היא ללמוד ולעשות טעויות. כדי לחוות הצלחה הדרך עוברת לעיתים בכישלון. הפדגוגיה העכשווית עובדת טוב אבל הפדגוגיה החדשנית עובדת הרבה יותר טוב.
Embrace rapid prototyping
תל אביב יכולה להיות עמק הסיליקון של החינוך הטכנולוגי החדשני. יש להציע לחברות הייטק הזדמנויות לעבוד עם בתי הספר.

הרצאה של  Simon Breakspear בנושא.


הכנס התקיים בהשתתפות: הגב' חיה שיטאי, מנהלת מחוז תל-אביב במשרד החינוך. הגב' דפנה לב, מנהלת מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית תל-אביב- יפו. דר' עופר רימון, מנהל מינהל המדע והטכנולוגיה. מר רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך. מר משה לייבה, ממונה על התקשוב, מחוז תל אביב, משרד החינוך.
מנהיגות בעולם מתוקשב - מפאנל הסיום
חיה שיטאי – בעולם מתוקשב חשוב להיות פרואקטיבי ולא ריאקטיבי. מנהיג נבון יעודד את האחרים לנסות ולטעות להתקדם ולא להסס להעיז, בד בבד לשלב ערכים וחינוך חברתי. האמצעים הטכנולוגיים הם לא המטרה אלא האמצעי. תפקיד המורה משתנה, המורה צריך להפוך למנחה ומתווך ולא למקור הידע. לאפשר ללומד עבודת צוות, ייצור ידע ועבודה שיתופית. המורה צריך להיות חדשני, גמיש ופתוח. החידושים האמיתיים צומחים בקרב האנשים בשטח ומובילי המערכת צריכים לאפשר את זה ולהעצים את זה – יצירתיות משמרת. יחד עם זאת לבדוק שיש לתלמידים את הידע. ככל שנסמוך יותר וניתן יותר אוטונומיה יצמחו דברים נפלאים.
ד"ר עופר רימון –אנשי החינוך צריכים לאפשר לתלמידים להיות הלומד העצמאי בעל היכולת לקחת נושא וללמוד אותו ולהתחבר אל קולגות רלבנטיות.
ד"ר אלונה פורקוש ברוך – מנהיגות היא יוזמות של אנשים מעיזים. המערכת ברמת המקרו לא יכולה להיות חדשנית באופן תמידי. יש לאפשר לחלומות וליוזמות מהשטח לקרות.

בהקשר לדברים אלו של ד"ר פורקוש ברוך אני מבקשת להתייחס לנושא "איי חדשנות" , מושג אשר אליו נחשפתי במסגרת לימודי בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי של ד"ר גילה לוי עצמון.
במאמרם, 
מודל איי חדשנות מציינים אבידב-אונגר ועשת-אלקלעי (2012), שהחדשנות מקיפה רק חלק קטן מהחברים הלומדים והמלמדים בארגון, מקור הידע נמצא בתוך בית-הספר בקרב היוזמים את השינוי ונובע מצרכים מקומיים בית ספריים.
"הצורך הוא אבי ההמצאה", כך טבע אפלטון. חדשנות ויצירתיות היא צורך והכרח, היא המובילה להצלחה, להתפתחות והתקדמות החברה והפרט. לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של תהליך ממושך שכולל אנשים רבים. 
רוב ההמצאות מגיעות מתוך צורך קונקרטי. גם החדשנות בתחום התקשוב עולה מתוך צורך. מתוך הצורך עולה הפתרון. ומנקודת מבטי כמורה - מתוך הצורך של התלמיד, אני כמורה מתאימה את הפדגוגיה תוך שילוב הטכנולוגיה כדי לאפשר למידה.
הכנס איפשר ונתן במה להצגת היוזמות מה שנותר הוא ללכת צעד נוסף ולעודד הפצת יוזמות אלו בקרב בתי ספר נוספים. כך, "המשוגעים לדבר" יוכלו להמשיך לעסוק בתקשוב והפצתו.

יום חמישי, 2 במאי 2013

בלוג למגירה?

"הכתיבה היא מונולוג, אך היא מונולוג המקווה להיות דיאלוג" - אהרון מגד

 טום וויטבי (Tom Whitby איש חינוך, יועץ למדיה חברתית, כותב בלוג וטוויטר שזכה בפרס Edublog Award) כתב בבלוג שלו, שהפוסט הראשון שכותבים בבלוג הוא המשוכה הגדולה ביותר עבור רוב הבלוגרים.

אני, שאת המשוכה הראשונה שלי עברתי, ולקראת המשך המסע מבקשת לחלוק מעט את מחשבותי בנושא בלוג.

כל כתיבה היא חשיפה. בטרם עידן האינטרנט והבלוגים, קיים היה המושג של כתיבה למגירה. אנשים כתבו רעיונות, הגיגים ומחשבות וטמנו אותם במגירה. בכתיבת בלוג לא קיימים ימי החסד שבהם הכתוב אינו גלוי לעין. מרגע הכתיבה ועד להפצה ההמונית, לא חולף אלא שבריר רגע דיגיטלי.

וויטבי כתב שבלוג הוא לא רק אמצעי להפצת מידע, אלא גם דרך לאתגר תלמידים בסביבה לימודית פתוחה יותר. לדעתו התלמידים צריכים לכתוב בלוג החל מגיל בית הספר היסודי,  מאחר ותהליך הכתיבה הוא תהליך ממושך והתפתחותי.
הרעיון המרכזי של בלוג הוא שיתוף מיידי במחשבות וברעיונות הכותב. הבלוג מאפשר במה וביטוי אישי והכותב הופך לבעל אחריות על המילה הכתובה. השיתוף של הכתוב בבלוג יוצר אחריות אצל הכותב, בתהליך כתיבת הבלוג מתרחשת הערכה מחודשת על הרעיונות ושכתוב עד לתוצר המוגמר, הלא הוא הפוסט.

החשיפה המיידית מאלצת את הכותב להפעיל ביקורת עצמית הן ברמת הטקסט והן ברמת התוכן, מתוך ידיעה ברורה שהבלוג נתון לחשיפה רבה מרגע הופעתו.

תפקידו של המורה הוא להבהיר לתלמידים את האחריות שבכתיבה הציבורית על גבי הרשת. מהרגע שהתלמיד מודע לחשיפה הוא נוטל על גבו את האחריות לכתיבה ובכך הופך ליוצר ומטביע חותם ברשת.

פרופ' ג'ורג סימנס (George Siemens איש חינוך ותיאורטיקן הגישה הקונקטיביסטית) טוען כי בכיתה המסורתית ואף בפורומים מתוקשבים, קיים דיאלוג בין המורה לתלמידים בו המורה שולט בתהליך וקובע את הכללים. מרחב הלמידה של התלמיד מוגדר על ידי המורה ולמעשה אינו מאפשר חופש ביטוי וסקרנות. לדעתו, יש לחזק את יסוד הספקנות בתהליך הלמידה. כלים מתוקשבים כמו בלוגים יכולים לחולל שינוי בדינמיקה של הדיאלוג החינוכי – העצמת קולו של התלמיד. האינטראקציה יכולה להתקיים בשתי רמות; 
אינטראקציה ישירה – כותב הבלוג והקוראים יכולים להגיב באופן חופשי. אינטראקציה מקבילה- כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות בבלוג שלו, כך נוצר שיח בין כמה כותבים. 
חשיבות הדיאלוג הוא ביצירת התודעה לדעות ועמדות אנשים - כאשר אנו מתייחסים למישהו אחר בבלוג שלנו אנו מעצימים אותו ומעניקים לו ערך ותשומת לב. לכן, הבלוג החינוכי בניגוד למערכת למידה מתוקשבת סגורה מייצג סביבה פתוחה המזמנת דיאלוג מעמיק יותר.

התלמיד זקוק לדעת הקהל שיגיב לרשמיו ומצד שני זקוק לסמכות מקצועית כמו של המורה. תפקיד המורה הוא במיקוד הכתיבה של התלמידים בבלוג והדרכתם כיצד לקרוא ולהגיב לבלוגים של חבריהם ללימודים.  

ווטבי מוסיף וטוען שאחרי המשוכה הראשונה של פתיחת בלוג וכתיבת פוסט ראשון הרעיונות באים ועולים.
אני כבר מצפה לגלות מה הרעיון הבא שאעלה על הכתב. 

מקורות:
תמונה:  FreeDigitalPhotos.net By Idea go