יישומים להוראה

חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות מיומנויות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מיומנויות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 27 ביולי 2013

סוף העולם ימינה... או שמאלה

קיץ. מתכננים את החופשה המשפחתית. אורזים את מה שהכי חשוב ומחליטים לקחת את המכשירים החכמים הלוא הם הטלפונים הסלולריים שיספקו לנו את מה שנדרש בטיול –מצלמה, אינטרנט ותקשורת עם העולם.  אני הצעתי לקחת את מכשיר הג'י-פי-אס אולם בעלי הכריז שמכשיר הניווט זאת טכנולוגיה ששייכת לעבר. בטלפון החכם שלו מותקנת אפליקציית WAZE ויש ברשותו חבילת גלישה במחיר מוזל.
בשעת ערב נחתנו בשדה התעופה, לאחר מסלול איסוף המזוודות ושכירת הרכב יצאנו לדרך. הזנו את כתובת היעד (עיירה קטנה במדינה גדולה) אולם אז התברר לנו ש "החיבור לשרת נכשל". אין תקשורת. כיבינו את המכשיר, הדלקנו את המכשיר, איפסנו את ההגדרות וברור שגם התקשרנו לחברת הסלולר, אולם כל זה לא עזר "החיבור לשרת נכשל". שעתיים של נסיעה לפנינו, השמש כבר שקעה ואנו מבינים שאנחנו בבעיה.
הצעתי שנחזור לשיטה הישנה – ניווט במפה. עצרנו בתחנת דלק ורכשנו מפה. כן, מפת דרכים של מישלן, מהסוג הישן והמוכר. אבל מאז שהשתמשנו לאחרונה במפות התברר לנו, שאיבדנו את היכולת למצוא את הכתוב בקטן במפה הגדולה. ביקשנו מהמוכרת, בחורה צעירה שתמצא עבורנו את שם העיירה על גבי המפה. היא פרסה את המפה, סובבה אותה כמה פעמים, פלטה אנחת ייאוש ושלפה את הטלפון הסלולרי שלה. היה ברור שמפה מודפסת זה דבר זר עבורה. היא הקלידה את שם העיירה ורשמה לנו על פתק את ציוני הדרך. חזרנו לימים שאנו עוקבים אחר שילוט בדרכים ומדי פעם עוצרים כדי לשאול עוברי אורח. ככל שהשעות עברו והדרך התארכה, התברר לנו שאנחנו לא בכיוון, כנראה הבחורה שגתה בהקלדה. בחשכה הגמורה שירדה הרגשנו אבודים בעולם. ניסינו להסתכל במפה והרגשנו אבודים יותר. ההצלה הגיעה רק כשחזרו אלינו מחברת הסלולר והודיעו שתיקנו את התקלה – חבילת הגלישה עובדת! באנחת רווחה הזנו את הכתובת ומצאנו את הדרך למלון. הגענו באיחור של ארבע שעות – אבל הגענו!

דניאל רירדן, (Daniel Rirdan) חוקר סביבה והתחממות גלובלית, כותב בספרו " The Blueprint:Averting Global Collapse" על הסכנה בהתדלדלות עתודות האנרגיה בעולם. רירדן טוען שמה שאיפשר את גידול האוכלוסייה מאנושות המונה מספר מיליוני בני אדם למיליארדי בני אדם זה האפשרות לנצל את הנפט כמאגר אנרגיה. דבר שאפשר שינוע של תוצרת חקלאית ומוצרי מזון למרחקים עצומים, אכסון ושימור של מזון במתקני קירור, העברת ידע וכו'. ברגע שחלילה יאזלו מקורות הנפט עלולה להתרחש קטסטרופה שתחזיר את האנושות מאות שנים אחורה. רירדן טוען שרק אלו שיש להם את הידע בעבודות כפיים ובעבודת אדמה יוכלו לשרוד.

אז מה הקשר? אולי צריך הכנה לעתיד. לקטסטרופה אפשרית.
ניל פוסטמן (2000) מתריע מכך שלכל טכנולוגיה ישנן השלכות שליליות ומחירים שיש לשלם. למשל, בנוגע למחשבים, הוא טוען כי שילוב מחשבים בחיי היום יום הביא לאמונה כי בעיות חשובות נפתרות באמצעות מחשבים, כאשר למעשה בעיות רציניות ומשמעותיות אינן טכניות ואינן נוגעות לזמינות של מידע (מתוך: ביקורת פילוסופית על טכנולוגיה וחינוך, יוסף-חסידים). 

מערכת החינוך מחובתה להכשיר את התלמידים לעתיד. זוהי מערכת אופטימית מטבעה, היא מניחה שהעולם מתקדם קדימה טכנולוגית ולכן היא משקיעה בהקניית כלים לשימוש בעולם דיגיטאלי. אני מסכימה עם הנחה זו אולם נשאלת השאלה האם המערכת צריכה להניח גם תסריטים פסימיים. האם היא צריכה להכין את התלמידים למצב שבו השלטר של החשמל יורד. ממש כמו שאנחנו מגיעים להעביר שיעור או הרצאה. הכנו מצגת יפה העלנו לרשת הכנו גיבוי ואז הכל קורס – אין אינטרנט. יש כאלו שישארו חסרי אונים ויש שיגייסו את המיומנויות הישנות, הבסיסיות שלהם, הפדגוגיה הטובה, כדי להעביר את ההרצאה באופן מרתק גם בלי קסמי הטכנולוגיה.

האם אין מקום לצד לימוד השימוש בטכנולוגיה - במאגרי מידע, מנועי חיפוש, ורשתות חברתיות ללמד את הילדים גם מקצועות ומיומנויות בסיסיים כמו שימוש במפות? ואולי חקלאות? נגרות? או אולי זוהי ראייה פסימית כשהתלות בטכנולוגיה גוברת. נראה לי כי הטכנולוגיה תמיד "תמציא את עצמה" והאדם ישכיל למצוא פתרונות...

מקורות:

יום שישי, 19 ביולי 2013

שירת המקהלה

סוף שנת הלימודים. טקס סיום כיתות ח. התלמידים הבוגרים מפזזים על הבמה, מעלים הופעות קצרות וקוצרים תשואות מקהל ההורים המאושרים. 
אני מסתכלת על הילדים היפים, המוכשרים, המלאי מרץ. כל ילד קיבל כמה שורות אותן דקלם בפני הקהל, לרגע כל הזרקורים הופנו אליו, הוא היה במרכז האירוע ואז שב והצטרף אל שירת המקהלה.

כדי לדעת שהם במרכז הילדים כנראה לא היו צריכים לשמוע את ההרצאה "והילד הזה הוא אני הבטחות ואתגרים בישום גישת הסטודנט במרכז", של ד"ר גילה קורץ בכנס מיט"ל 2013.
ד"ר קורץ דיברה על כך שיש לטפח את הפוטנציאל של הלומד ולסייע לו במימוש הפוטנציאל האישי. לדבריה, הדגש הפדגוגי צריך להיות על הלומד, על צרכיו ורצונותיו ועל תהליכי אינטראקציה ושיתוף פעולה בקרב הלומדים והמורים כחלק מהותי מהתהליך הלימודי. המורה הוא שחקן המשנה, המנחה המוביל את התהליך הלימודי ותפקידו המרכזי הוא לסייע ללומד בעיצוב התהליך הלימודי.

הגישה של הלומד במרכז מתחברת לתפיסה של הדור החדש את עצמו ככזה שמבקש עבודה בעלת עניין פנימי ולא חיצוני. משימות מהנות, מעניינות ומאתגרות ולא משימות שהן הכרח, רק משום ש"מישהו צריך לעשות את זה".

בכתבה שקראתי בכלכליסט דור ה- IY מסתער על שוק העבודה מתואר דור ה- IY , למעשה אלו הם ילידי 1990 ואילך דור ה-Y שגדלו עם אייפון ואייפד. הם נקראים IY בשל השפעת מילים המתחילות ב- i iphone- , iTunes, iPod, iPod. בהתבסס על נתונים הלקוחים ממחקרים של מכון PEW ו- Mediapost.com  הסופר טים אלמור מנסה לאפיין ולהסביר את הדור הזה:
הם נראים בררניים - אבל פשוט רוצים שלעבודה שלהם תהיה משמעות.
מוסר העבודה שלהם נראה נמוך - אבל הם רוצים להיות מחוברים חברתית.
הם רוצים להרגיש שייכים - לפני שהם מתחילים להאמין או להתנהג בהתאם.
הם נתפסים כשחצנים - אבל מאמינים שיש להם מה לתרום.
הם רוצים לעשות הכול לבדם - אך הם פשוט רוצים שהעבודה תהיה מהנה.
הם נתפסים כלא ממושמעים - אבל הם פשוט רוצים להמציא בעצמם את התפקיד.
הם נראים שונים - אבל למעשה מעוניינים להיות חלק מהתמונה הכוללת.
אלמור טוען שבמידה ונבין אותם נוכל לנצל עד תום את הכישרונות שלהם כדי להפיק מהם את המיטב. הבנה של הדור הצעיר הינה משימה שמעסיקה גם את שוק העבודה ולא רק את מערכת החינוך.

חברת EQ-EL הינה אחת מחברות רבות בתחום הייעוץ הארגוני העוסקות בתהליכים ובשינויים החלים בשוק העבודה ובכללם קליטת הדור החדש בשוק העבודה, הבנת הדור הצעיר המצטרף למעגל העבודה והכשרת המנהלים בני דור ה-X לעבודה עימם.
בסקירה באתר שלהם "דרוש מנהל בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה לנהל את דור ה-Y " נכתב כי דור ה- Y הוא דור מוכשר ומשכיל, דור שגדל עם הורות מודעת ומכוונת. הם רגילים למקצב אחר – מהיר יותר ועוצמתי יותר. אם דור ה-X מודעים לפוטנציאל של שימוש בטכנולוגיות הרי אצל בני דור ה-Y הקצב מהיר יותר. הם גדלו לתוך עידן טכנולוגיות המידע, השתמשו במחשבים אישיים ובאינטרנט בילדותם. כתוצאה, בני דור ה- Y מתפקדים יותר טוב בסביבה של ריבוי משימות. והקשב שלהם הוא קשב מתחלק; היכולת להקשיב ולעשות מספר דברים במקביל.
עוד נכתב ע"י EQ-EL, שדור ה- Y מתאפיין בעבודת צוות – יש להם נטייה חזקה לפעולה בצוות. בנוסף לציפייה מן המנהל שיהא מכוון ומדריך, הם גם מצפים לכך שיצוותו אותם כחלק מהקבוצה המתאימה ביותר לביצוע המשימה. הם מעוניינים בשותפים לעשייה, החל מ"סיעור מוחות" ועד לביצוע. 

גם מלמד וסלנט בסקירה שלהם על תקשוב מערכות חינוך טוענים כי צריך להכיר את עולמם של בני-הנוער כיום ולדעת למה הם יידרשו בבגרותם. בין שאר חובותיו, צריך בית הספר להקנות לתלמידיו את המיומנויות שיידרשו מהם על-מנת להתמודד בהצלחה עת האתגרים הצפויים להם בבגרותם.

אני חושבת על הילדים שסיימו את כיתה ח' וסיימו פרק במערכת החינוך, על ההתרגשות האוחזת בהם במעבר לשלב הבא. האם מערכת החינוך השכילה להכיל אותם, האם היא הכינה אותם לקראת העתיד המחכה להם?
דור ה-Y שהתרגל להיות במרכז יחליף בהדרגה את הדורות הקודמים במקומות העבודה. האם ישכיל הדור הזה למצוא את האיזון בין דרישות ה"אני במרכז" שלו לבין דרישות המערכת בה יעבוד? מילת המפתח לדעתי היא שותפות ושיתופיות, ביטוי ל"אני במרכז" של כל אחד מהלומדים אך בסינכרוניזציה עם האחרים, כזו שתאפשר ביצוע.

בסרטון ניתן לראות דוגמא ליצירה המשותפת בה כל אחד הוא קול מיוחד: 



זה המקום של מערכת החינוך לנצל את היכולת שלה לחנך את הדור הצעיר להיות בעל ערכים, לדעת לנהל סכסוכים, לגשר בין עמדות ולעבוד בשיתוף פעולה סובלני.

מקורות:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3605066,00.html
http://eq-el.co.il/gen-y-management-part-a
מלמד עוזי ועמי סלנט. "תקשוב מערכות חינוך בעולם - סקירת מידע", מכון מופ"ת 2010. 
http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/survey/Documents/elearningprograms.pdf
image: 
By Ambro - freedigitalphotos

יום חמישי, 27 ביוני 2013

אפליקציות בטבע

"ניווט הוא היכולת למצוא את הדרך מכל מקום לכל מקום, ובעיקר למקומות שאינך מכיר" מאיר שלו, מתוך ספרו יונה ונער

Hand Holding Mobile Phone Stock Photo
אביב 2013, באופן ספונטני החלטנו לצאת לטיול במדבר. מארגנים ציוד ומזון- על הפנסים ויתרנו כי יש אפליקציה של פנס באייפון, גם את המצלמה לא לקחנו כי המצלמה של האייפון טובה לא פחות. ובטח שלא נזדקק למצפן, כן גם את זה יש באייפון. העמסנו את הציוד על הג'יפ ויצאנו לדרך, הילדים מאחור עם הטבלט ואנחנו מקבלים זמן לשיחה. הכנסנו את היעד ל- waze ואחרי שעתיים עמדנו בפתחו של המסלול. מצלמים תמונה באינסטגרם, מיד מעלים לפייסבוק ובמקביל שולחים ב- whatsapp לחברים. בתום היום הראשון ולאחר הקמת האוהל התיישבנו סביב למדורה, מעלינו שמיים זרועי כוכבים. מישהו שאל איפה כוכב הצפון, מיד נשלפו האייפונים ושאר הסמארטפונים, לכל אחד אפליקציה שמזהה את הכוכבים, שמותיהם ומרחקם מכדור הארץ, ואף את שעת זריחת הירח והשמש למחרת.
בעודי יושבת סביב המדורה לא יכולתי שלא לתהות האם אנחנו מפספסים או מרוויחים משהו בהחלטה לצאת לטיול עם המכשירים הניידים שלנו? האם התרגלנו לנוכחות ולתלות שבהם, או שזה חלק בלתי נפרד מאיתנו.
השימוש בטכנולוגיה הוא חלק מכל תחומי החיים שלנו, כולל בתרבות הפנאי. היום אפשר לצאת לטייל בלי מפות, ספרי הדרכה או דפים מודפסים מהמחשב. מספיק לאחוז ביד טלפון סלולארי מחובר לאינטרנט ולצאת לטייל, לעשות שופינג, למצוא הצגה ומסעדה מומלצת ואף להזמין מנה מתפריט בשפה לא מוכרת וכן כבר לא צריך לשלם הרבה כסף על שיחה עם חו"ל.
מצד אחד הטכנולוגיה הופכת את החיים לקלים יותר ופחות מסורבלים, אולם מצד שני חלק מהחוויה של הגלוי וההתמודדות הולכת לאיבוד. או שמא זו גם חוויה - רק מסוג אחר.
כיום יש שפע של מידע, כלים ואפליקציות, הכל זמין אך מה נדרש מהלומד והאדם הבוגר בכלל?
אני לא יכולה שלא לחשוב על כך שלמעשה האוריינות המתבקשת היום היא אחרת. כבר לא צריך לדעת לקרוא מפה או לדעת להשתמש במגדיר צמחים, מה שכן צריך לדעת זה איך למצוא את האפליקציה הנכונה ואת המידע הרלבנטי.

במאמרם אוריינויות חדשות בחברת הידע, מיודוסר, נחמיאס ופורקוש-ברוך מציינים שהנסיון לזהות את האוריינויות החדשות בעידן הדיגיטלי נשען על היבטים המאפיינים את חברת הידע.
החוקר Nadin (1997) כינה תקופה זו  בשם "תרבות האוריינות", אשר משמעותה שאין אוריינות אחת שלטת, אלא ישנם תחומי אוריינות רבים המתקיימים במקביל.
מיודוסר ושותפיו מתייחסים לאוריינויות הנדרשות בחברת הידע וטוענים שהשינויים שחלו במשמעות המושג אוריינות קשורים להתפתחויות בטכנולוגיות המידע והתקשורת ולהשפעותיהם על אורח החיים שלנו. הם מציעים שבע אוריינויות אשר כוללות מרכיבים מהותיים עבור ארגז הכלים האורייני החדש של הפרט בחברת הידע. עיבוד מידע רב ערוצי, ניווט במרחב הווירטואלי, תקשורת בינאישית, אוריינות חזותית, היפר–אוריינות, ניהול מידע אישי והתמודדות עם מורכבות.
לדעתי, אוריינות ניווט במרחב הוירטואלי היא שלב ראשוני והכרחי לכל אדם בחברה של ימינו, כדי לדעת איך למצוא את הידע הרב שקיים ברשת.  מיודוסר ושותפיו מציינים שהמעבר של האנושות מנוודות לחיי קבע הביא לשינויים משמעותיים גם בתחום הידע.
בהקשר זה, ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשור האחרון מצביעות על מעין היפוך של התהליך: אנו הופכים להיות נוודים במרחב הווירטואלי (McLuhan, 1994). השלב הראשון של התהליך העניק הזדמנות לפרט לשוטט במרחב הווירטואלי לצורך איסוף מידע ממקורות שונים אך קשורים ביניהם. אולם השלב השני של התהליך - אשר מתרחש בתקופה זו - מאפשר שוב התנהלות נוודית: תקשוב בכל מקום ובכל זמן, טכנולוגיה של מכשירים ניידים ורשתות סלולאריות.
לפיכך, היכולת לנווט במרחב הווירטואלי, הפכה למיומנות קריטית בחברת הידע. ישנה ציפייה שהגולש בעל אוריינות הניווט במרחב הווירטואלי ישלוט במיומנויות שונות כגון; זיהוי מקורות פוטנציאליים של מידע, ידע לגבי נגישות למקורות המידע הללו, פיתוח אסטרטגיות חיפוש יעילות, יכולת הערכת מידע וארגונו למטרות יישומיות ויכולת שילוב מידע חדש בגוף ידע קיים (Muir & Oppenheim, 2001).

בסרטון "הגולשים מטופינו" רואים דוגמא יפה לחיפוש מידע רלבנטי לגולש בים המידע, חיפוש מושכל וקישור לחיי היום יום וההעצמה האישית שהחיפוש איפשר. כמו שהמרואיין סיכם ואמר: "מה עוד יש בעולם ומה עוד אנחנו יכולים למצוא".
כמורה אני מנסה ליישם את אוריינות הניווט במרחב הוירטואלי עם התלמידים, במשימות אישיות של חקר מתוך נושא רלבנטי עבורם, כדי שידעו לנווט בים המידע ויסתגלו לחברה שצורכת מידע וידע בלי הרף.




מקורות:
image: freedigitalphotos.net

יום חמישי, 16 במאי 2013

פרויקט מתוקשב - אי של חדשנות?


"הדרך הטובה ביותר לתמוך בלמידה, היא לעסוק בבניית תוצר מוחשי אותו ניתן להציג לקהל",  Seymour Papert , 1991 

 האתגר עבור מוסדות חינוך הוא לספק עבור הלומדים הזדמנויות ללמידה ולפתח פדגוגיה מתאימה המקדמת את המטרות הללו (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש-ברוך, 2010).
המרכז החינוכי גהה הינו מוסד לימודי בו לומדים תלמידים מאושפזים על רקע הפרעות נפשיות, קשיי הסתגלות, דיכאון ואובדנות. הנערים והנערות זקוקים למסגרת חינוכית מאתגרת ותומכת, אשר מאפשרת העצמה מתוך נקודות החוזק של כל אחד מהתלמידים. מטרת המרכז החינוכי גהה, במרכז לבריאות הנפש היא לשלב את התלמידים בקהילה הלומדת.  כדי לממש מטרה זו יש לפעול בכמה תחומים. אתייחס מנקודת מבטי כ"חושבת תקשוב".

מה נדרש היום מהפרט הבוגר בעקבות הגלובליזציה ומהפכת הידע? מהו תפקוד יעיל ומהן המיומנויות הנדרשות? Ronald E. Anderson (2008) טען שלצורך תפקוד בחברת הידע נדרש הפרט להיות לומד בעל "מכוונות עצמית ללמידה" לאורך חייו, לשלוט במיומנויות מסדר חשיבה גבוה,  לשלוט במיומנויות מידע,  להיות עובד מיומן בסביבות טכנולוגיות עתירות מידע ולהיות בעל יכולות למידה ועבודה בצוות (מתוך מיודוסר 2010).
ומהו תפקיד בית הספר בהכנת הדור הצעיר לחיי קהילה בעולם הגלובלי?

בתי הספר הם הגורם המתווך בין הלומד לעולם העבודה ומהווים נדבך משמעותי ברכישת מיומנויות רלבנטיות להשתלבות במעגל העבודה בעידן המודרני
(Fullan&Hill,2006: Hargreaves & Goodson  ,2006:Crevola, 2006: Fullan,2000 מתוך מיודוסר וחבריו 2007).
בחזון המרכז החינוכי גהה עומדת ההכרה והצורך בחינוך ובשילוב מיומנויות המאה ה-21 לקראת השתלבות התלמיד בקהילה וכאמצעי לחיבור עם התלמידים כדי למנף אותם ללמידה ועשייה והגברת המוטיבציה.
Papert (1991) טען שהדרך הטובה ביותר לתמוך בלמידה, היא לעסוק בבניית תוצר מוחשי אותו ניתן להציג לקהל ולראות באופן ממשי, וכי באמצעות העיצוב והיצירה של התוצר המוחשי, תלמידים נעשים מעורבים יותר בלמידה וחדורי מוטיבציה (מתוך: לוין-פלד, רונן-פורמן 2010).

קוים מנחים אלו הם בבסיס הפרויקט, "נשיונל גההגרפיק",  אותו יזמתי במסגרת עבודתי כמורה במרכז החינוכי גהה. הפרויקט
משלב יישומי מחשב ובעלי חיים בפינת החי. מטרת הפרויקט שילוב כלים טכנולוגיים בפרויקט קבוצתי שיתופי תוך מתן ביטוי אישי רגשי לכל תלמיד. 
בפרויקט לקחו חלק תלמידים בגילאי 14-19 בעלי יכולות קוגניטיביות ולימודיות תקינות וקשיים רגשיים. השעורים התקיימו לסירוגין בכיתת הלימוד ובפינת החי. פינת החי מהווה סביבה מכילה מבחינה רגשית המזמנת  שאלות חקר ועניין. התלמידים צפו, צילמו ועקבו אחר בעלי החיים. בכיתת הלימוד יצגו את הידע שאספו וחקרו באמצעות רשת האינטרנט, תוך שילוב תכנים מעולמם הפנימי ושימוש בכלים טכנולוגיים – מפת חשיבה, גוגל דוקס, בלוג וסרטון. בתום הפרויקט הציגו המשתתפים לשאר חברי הכיתה  את התכנים אותם כתבו ויצרו באמצעות מפת חשיבה משותפת.
הפרויקט הוצג בכנס תקשוב מחוז לתל אביב לשנת 2013, וזכה להצטיינות. הפרויקט התאפשר הודות למנהלת המרכז החינוכי, נועה עופר, אשר מאפשרת לחלומות וליוזמות לקרות להשגת מטרות המרכז החינוכי.

בנימה אישית: בפרויקט זה בא לידי ביטוי האני מאמין שלי. השילוב בין טכנולוגיה ככלי הכרחי להשתלבות בעולם הידע באופן עצמאי ויעיל לבין יצירתיות וביטוי אישי סביב תוכן רלבנטי ומשמעותי לתלמיד.
האפשרות לצאת מהכיתה ולהיות פעיל בפינת החי הפכה את הלמידה לחווייתית ומשמעותית. השילוב בין בעלי חיים כתוכן נלמד אותנטי וקרוב לתלמידים לבין כלים מתוקשבים מגוונים היה מאתגר עבור התלמידים ועבורי,  ואפשר ביטוי יצירתי ורגשי בבלוג אישי.  הלמידה דרך כלים שיתופיים (מפת חשיבה) ובניית תוצר משותף (סרטון) יצרה דינמיקה ושיח דו כיווני, כאשר לכל תלמיד היה מקום לביטוי אישי בתהליך. 


מקורות:
לוין-פלד, ר' ורונן-פורמן, ת' (2010). למידה תוך בניית תוצר: מאפיינים, אתגרים  ודרכי התמודדות. מוט"ב כעת, גיליון מס' 6 אוחזר ב-9 בפברואר, 2013 מתוך::    http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine6/16-21.pdf 

מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2007). חדשנות חינוכית בבתי הספר משלבי תקשוב, אוניברסיטת תל-אביב.

מיודוסר.ד, נחמיאס.ר, פורקוש-ברוך.א, (2010) אוריינויות חדשות בחברת הידע. אאוריקה. אוניברסיטת תל אביב. אוחזר בתאריך 1.4.2013