יישומים להוראה

חפש בבלוג זה

יום חמישי, 16 במאי 2013

פרויקט מתוקשב - אי של חדשנות?


"הדרך הטובה ביותר לתמוך בלמידה, היא לעסוק בבניית תוצר מוחשי אותו ניתן להציג לקהל",  Seymour Papert , 1991 

 האתגר עבור מוסדות חינוך הוא לספק עבור הלומדים הזדמנויות ללמידה ולפתח פדגוגיה מתאימה המקדמת את המטרות הללו (מיודוסר, נחמיאס, פורקוש-ברוך, 2010).
המרכז החינוכי גהה הינו מוסד לימודי בו לומדים תלמידים מאושפזים על רקע הפרעות נפשיות, קשיי הסתגלות, דיכאון ואובדנות. הנערים והנערות זקוקים למסגרת חינוכית מאתגרת ותומכת, אשר מאפשרת העצמה מתוך נקודות החוזק של כל אחד מהתלמידים. מטרת המרכז החינוכי גהה, במרכז לבריאות הנפש היא לשלב את התלמידים בקהילה הלומדת.  כדי לממש מטרה זו יש לפעול בכמה תחומים. אתייחס מנקודת מבטי כ"חושבת תקשוב".

מה נדרש היום מהפרט הבוגר בעקבות הגלובליזציה ומהפכת הידע? מהו תפקוד יעיל ומהן המיומנויות הנדרשות? Ronald E. Anderson (2008) טען שלצורך תפקוד בחברת הידע נדרש הפרט להיות לומד בעל "מכוונות עצמית ללמידה" לאורך חייו, לשלוט במיומנויות מסדר חשיבה גבוה,  לשלוט במיומנויות מידע,  להיות עובד מיומן בסביבות טכנולוגיות עתירות מידע ולהיות בעל יכולות למידה ועבודה בצוות (מתוך מיודוסר 2010).
ומהו תפקיד בית הספר בהכנת הדור הצעיר לחיי קהילה בעולם הגלובלי?

בתי הספר הם הגורם המתווך בין הלומד לעולם העבודה ומהווים נדבך משמעותי ברכישת מיומנויות רלבנטיות להשתלבות במעגל העבודה בעידן המודרני
(Fullan&Hill,2006: Hargreaves & Goodson  ,2006:Crevola, 2006: Fullan,2000 מתוך מיודוסר וחבריו 2007).
בחזון המרכז החינוכי גהה עומדת ההכרה והצורך בחינוך ובשילוב מיומנויות המאה ה-21 לקראת השתלבות התלמיד בקהילה וכאמצעי לחיבור עם התלמידים כדי למנף אותם ללמידה ועשייה והגברת המוטיבציה.
Papert (1991) טען שהדרך הטובה ביותר לתמוך בלמידה, היא לעסוק בבניית תוצר מוחשי אותו ניתן להציג לקהל ולראות באופן ממשי, וכי באמצעות העיצוב והיצירה של התוצר המוחשי, תלמידים נעשים מעורבים יותר בלמידה וחדורי מוטיבציה (מתוך: לוין-פלד, רונן-פורמן 2010).

קוים מנחים אלו הם בבסיס הפרויקט, "נשיונל גההגרפיק",  אותו יזמתי במסגרת עבודתי כמורה במרכז החינוכי גהה. הפרויקט
משלב יישומי מחשב ובעלי חיים בפינת החי. מטרת הפרויקט שילוב כלים טכנולוגיים בפרויקט קבוצתי שיתופי תוך מתן ביטוי אישי רגשי לכל תלמיד. 
בפרויקט לקחו חלק תלמידים בגילאי 14-19 בעלי יכולות קוגניטיביות ולימודיות תקינות וקשיים רגשיים. השעורים התקיימו לסירוגין בכיתת הלימוד ובפינת החי. פינת החי מהווה סביבה מכילה מבחינה רגשית המזמנת  שאלות חקר ועניין. התלמידים צפו, צילמו ועקבו אחר בעלי החיים. בכיתת הלימוד יצגו את הידע שאספו וחקרו באמצעות רשת האינטרנט, תוך שילוב תכנים מעולמם הפנימי ושימוש בכלים טכנולוגיים – מפת חשיבה, גוגל דוקס, בלוג וסרטון. בתום הפרויקט הציגו המשתתפים לשאר חברי הכיתה  את התכנים אותם כתבו ויצרו באמצעות מפת חשיבה משותפת.
הפרויקט הוצג בכנס תקשוב מחוז לתל אביב לשנת 2013, וזכה להצטיינות. הפרויקט התאפשר הודות למנהלת המרכז החינוכי, נועה עופר, אשר מאפשרת לחלומות וליוזמות לקרות להשגת מטרות המרכז החינוכי.

בנימה אישית: בפרויקט זה בא לידי ביטוי האני מאמין שלי. השילוב בין טכנולוגיה ככלי הכרחי להשתלבות בעולם הידע באופן עצמאי ויעיל לבין יצירתיות וביטוי אישי סביב תוכן רלבנטי ומשמעותי לתלמיד.
האפשרות לצאת מהכיתה ולהיות פעיל בפינת החי הפכה את הלמידה לחווייתית ומשמעותית. השילוב בין בעלי חיים כתוכן נלמד אותנטי וקרוב לתלמידים לבין כלים מתוקשבים מגוונים היה מאתגר עבור התלמידים ועבורי,  ואפשר ביטוי יצירתי ורגשי בבלוג אישי.  הלמידה דרך כלים שיתופיים (מפת חשיבה) ובניית תוצר משותף (סרטון) יצרה דינמיקה ושיח דו כיווני, כאשר לכל תלמיד היה מקום לביטוי אישי בתהליך. 


מקורות:
לוין-פלד, ר' ורונן-פורמן, ת' (2010). למידה תוך בניית תוצר: מאפיינים, אתגרים  ודרכי התמודדות. מוט"ב כעת, גיליון מס' 6 אוחזר ב-9 בפברואר, 2013 מתוך:   http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine6/16-21.pdf 

מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2007). חדשנות חינוכית בבתי הספר משלבי תקשוב, אוניברסיטת תל-אביב.

מיודוסר.ד, נחמיאס.ר, פורקוש-ברוך.א, (2010) אוריינויות חדשות בחברת הידע. אאוריקה. אוניברסיטת תל אביב. אוחזר בתאריך 1.4.2013

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה